שתילה באזור המכוסה בחומרים אורגניים או אנאורגניים דורשת הפרדה מוחלטת בין שכבת הכיסוי לבין מערכת השורשים של השתיל החדש. מגע ישיר בין חומרי החיפוי לגזע או לשורשים החשופים גורם לריקבון חנק של הצמח ועיכוב משמעותי בקליטתו בקרקע. פתיחה נכונה של השכבה העליונה ושתילה ישירה לתוך האדמה המקורית מבטיחים התבססות מהירה.
חשיבות ההפרדה בין שכבת הכיסוי לקרקעית השתילה
שתילה נכונה מתחילה בהבנת התפקיד של חומרי הכיסוי השונים. השכבה העליונה נועדה לשבת על פני האדמה ולשמש כמגן חיצוני מפני התאדות מים, הצצת עשבים ופגעי מזג האוויר.
כאשר מחדירים את החומרים הללו אל תוך בור השתילה, נוצרת בעיה ביולוגית חמורה המשפיעה על התפתחות הצמח לאורך חודשים ארוכים.
יש להבחין בין סוגי החומרים השונים שנפלו לגומה: בעוד שקבירת חומרים עציים גורמת לגזילת חנקן בשל תהליכי פירוק, החדרת חומרי כיסוי אנאורגניים כמו אבני טוף אל תוך הבור פוגעת פיזית בהתפתחות השורשים ומשנה לרעה את יכולת אחיזת המים בקרקעית הגומה משום שהאבנים מנקזות את המים במהירות הרחק מהשורשים.
מושג מרכזי שיש להכיר הוא מחנק שורשים. זהו מצב בו מערכת השורשים אינה מקבלת מספיק חמצן זמין עקב אדמה דחוסה או עירוב של חומרים זרים בבור השתילה שאינם שייכים לאדמה המקורית.
שורשי הצמח זקוקים לאוויר ממש כפי שהם זקוקים למים ולחומרי הזנה. הפעולה הראשונה והבסיסית בכל שתילה היא גריפה זהירה של השכבה הקיימת לצדדים ויצירת מעגל אדמה חשופה ונקי לחלוטין.
קוטר המעגל צריך להיות גדול לפחות פי שניים מקוטר העציץ שאותו אנו מתכוונים לשתול כדי לאפשר מרחב עבודה סטרילי ולמנוע מגע מקרי.
הכנה מדוקדקת של סביבת העבודה חוסכת התמודדות עם תקלות בלתי צפויות בהמשך הדרך. במיוחד באקלים הישראלי בו הקרקע נוטה להתקשות בחודשי הקיץ, אזור נקי מפריעות מאפשר חפירה יעילה וממוקדת.
הרחקת השכבה החיצונית מונעת גם פגיעה בכלים הידניים ומוודאת שהאדמה שתוצא מהבור לא תתערבב עם חומרי הכיסוי, מה שיקל על החזרתה המסודרת בתום הפעולה וללא סכנת פגיעה במרקם האדמה.
חפירת הגומה והכנת מצע גידול מיטבי לקליטה
אנו מבינים את עוגמת הנפש שנגרמת כאשר שתיל חדש ורענן מתקשה להיקלט בגינה לאחר ההשקעה הרבה ברכישתו. פעמים רבות הקושי אינו קשור למחלות או מזיקים אלא נובע מהכנה לקויה של בור השתילה עצמו.
יש לחפור גומה שעומקה זהה לגובה גוש השורשים של השתיל ולוודא שהתחתית נותרת מהודקת ולא נחפרת מעבר לדרוש.
חפירה עמוקה מדי והחזרת אדמה רופפת לתחתית הבור תוביל לשקיעת הצמח עם הזמן ולקבורת צוואר השורש גם אם ביום השתילה הוא נראה בגובה הנכון. רוחב הגומה צריך להיות גדול פי שניים עד שלושה מגוש השורשים.
בנוסף כאשר חופרים את הגומה באדמה כבדה דפנות הבור הופכות לרוב לאטומות וחלקות עקב פעולת כלי החפירה, תופעה שכולאת את מי ההשקיה ומונעת ניקוז תקין.
חובה לחספס את דפנות הבור ותחתיתו בעזרת מעדר לפני הכנסת השתיל כדי לאפשר חדירה קלה של השורשים הצעירים לאדמה שמסביב.
הדרך היעילה ביותר להעשיר את אזור השתילה היא באמצעות ערבוב אדמת החפירה עם תוספים תזונתיים טבעיים ומאוזנים. שילוב של ביו קומפוסט טבעי בתוך האדמה המקומית שהוצאנו מספק הזנה אורגנית בזמינות גבוהה ומשפר את מרקם הקרקע וניקוזה. (כמובן בהתאם לסוג הצמח והשתילה)
יש להקפיד על ערבוב יסודי של הדשן האורגני עם האדמה המקורית מחוץ לגומה ביחס שלא יעלה על עשרים עד שלושים אחוזים מנפח התערובת ורק לאחר שנוצרה תערובת אחידה ניתן יהיה להשתמש בה לכיסוי השורשים ללא סכנת צריבה.
יצירת סביבת שורשים עשירה ומאווררת מפחיתה באופן ניכר את מה שמוגדר כהלם קליטה. זהו ההלם הפיזיולוגי שהצמח חווה בעת המעבר מסביבת המשתלה המוגנת והמבוקרת אל תנאי השטח הפתוח בגינה.
ככל שסביבת השורש החדשה תהיה נוחה ועשירה יותר בחומרי הזנה נגישים כך משך זמן ההתאוששות של הצמח יתקצר משמעותית. הקפדה על שלב זה מהווה את פוליסת הביטוח הטובה ביותר להישרדותו של השתיל בחודשים הבאים.
הצבת השתיל ודגשים מרכזיים לתהליך הכיסוי
לאחר הכנת הגומה והאדמה המשופרת יש לחלץ את השתיל מהעציץ בעדינות רבה כדי לא לפרק את גוש האדמה המקורי. יש לתמוך בבסיס הצמח להפוך את העציץ על צידו ולשחרר את גוש השורשים בשלמותו.
אם מבחינים בשורשים מסובבים ודחוסים מאוד בתחתית הגוש יש לפרום אותם קלות בעזרת האצבעות כדי לעודד צמיחה כיוונית החוצה אל תוך האדמה החדשה.
מניחים את השתיל במרכז הגומה ובודקים את הגובה שלו ביחס לפני השטח המקוריים של הגינה.
כאן נכנס לתמונה המושג צוואר השורש המתאר את נקודת החיבור המדויקת שבין מערכת השורשים התחתונה לבין הגבעול או הגזע המרכזי של הצמח הנמצא מעל פני הקרקע.
נקודת צוואר השורש רגישה מאוד ללחות ממושכת ולמגע רציף עם אדמה רטובה או חומרים זרים. כאשר היא מכוסה לחלוטין הלחות הקבועה פוגעת ברקמות הגזע ופותחת פתח רחב לחדירת פטריות וגורמי מחלות.
לאחר שהשתיל ממוקם בגובה הנכון מתחילים למלא את החלל הריק שסביבו בתערובת האדמה שהכנו מראש.
מומלץ למלא עד מחצית הגובה, להדק קלות את האדמה בעזרת הידיים כדי להוציא כיסי אוויר גדולים ואז למלא את יתרת הגומה עד למפלס פני הקרקע.
במקרים בהם מתבצעת שתילה לתוך מכלים גדולים או אדניות במרפסת חשוב לבצע את כל התהליך תוך שימוש באותן תערובות שתילה איכותיות המבטיחות ניקוז יעיל ואוורור מקסימלי לאורך זמן.
מצעים אלו מתוכננים במיוחד כדי לשמור על מבנה יציב שאינו נדחס לאורך שנות הגידול, בניגוד לאדמת גינה רגילה שעלולה להפוך ליצוקה וקשה בתוך עציץ או אדנית סגורה.
טיפול ביריעת ההגנה והחזרת השכבה החיצונית
השלב האחרון והחשוב במניעת נזקים עתידיים הוא החזרת השכבה החיצונית למקומה תוך הקפדה נוקשה על כללי זהירות ברורים. ראשית בגינות רבות מותקנת מתחת לאבנים יריעה ארוגה מסוג פלריג שנועדה למנוע צמיחת עשבי בר ולחצוץ בין השכבות.
כאשר שותלים צמח חדש חובה לחתוך ביריעה זו פתח רחב מספיק שיאפשר לגזע להתעבות עם השנים. חיתוך פתח צר מדי עלול להפוך למלכודת שכן ככל שהצמח יגדל היריעה תחנוק את הגזע ותמנע מעבר של מים וחומרי הזנה.
לאחר הטיפול ביריעה יש לפזר את החומר החיצוני מסביב לשתיל כך שיישאר מרווח נקי לחלוטין של כחמישה עד עשרה סנטימטרים סביב הגבעול או הגזע המרכזי.
הנטייה הטבעית של רבים היא להעמיס את החומר סביב בסיס השתיל בצורה המוכרת כהר געש של אבנים או עץ.
תצורה זו מזיקה ביותר מכיוון שהיא מצמידה לחות מתמדת לגזע ויוצרת סביבה אידיאלית להתרבות מהירה של מזיקים ומחלות פטרייתיות המסכנות את חיי הצמח.
השמירה על המרווח מבטיחה שכל סוג שתבחרו מתוך מגוון חיפויי קרקע הזמינים כיום יבצע את עבודתו מבלי לסכן את בריאות השתיל הצעיר.
השכבה העליונה תמשיך לבודד ביעילות את הקרקע מהשמש הקופחת תפחית משמעותית את אידוי המים ותמנע את הצצת העשבים שיתחרו עם הצמח על משאבים.
באותו הזמן הצמח יזכה לתנאי אקלים מיטביים באזור צוואר השורש ללא כל חשש מריקבון או חנק הדרגתי.
ניהול משטר השקיה ראשוני להתבססות מהירה
שתיל חדש שהועבר לקרקע נחשף לשינויים קיצוניים במשק המים שלו ביחס למה שהכיר במשתלה.
השקיית הרוויה ראשונה מיד לאחר סיום השתילה היא פעולה הכרחית לא רק לאספקת מים זמינים אלא בעיקר להידוק סופי וטבעי של האדמה סביב השורשים וסילוק כיסי אוויר נסתרים שנותרו בחלל הגומה.
יש להשקות את האזור החשוף מסביב לשתיל בעדינות רבה עד שהאדמה רוויה לחלוטין והמים מתחילים לעמוד על פני השטח למשך מספר שניות לפני שהם מחלחלים פנימה.
מומלץ לבצע השקיה זו בזרם חלש ורציף ללא לחץ מים גבוה כדי למנוע את שטיפת האדמה החדשה והרס מבנה הגומה.
בימים הראשונים שלאחר השתילה הצמח אינו מסוגל לחפש מים בעומק הקרקע מאחר ושורשיו עדיין מרוכזים בנפח המקורי של העציץ ממנו הגיע.
לכן יש צורך להשקות בתדירות גבוהה יותר אך במנות מותאמות שמטרתן לשמור על רמת לחות קבועה בגוש השורשים עצמו.
התייבשות של הגוש בשלב זה תוביל לפגיעה חמורה בשורשונים העדינים שאחראים על קליטת המים ותעכב את צמיחתו של השתיל בצורה ניכרת.
עם חלוף השבועות והתבססות הצמח ההמלצה היא להרווח את תדירות ההשקיה באופן הדרגתי ולהגדיל את כמות המים הניתנת בכל פעם.
שינוי אסטרטגי זה במשטר ההשקיה מאלץ את שורשי הצמח להתארך ולחפש מקורות מים בשכבות העמוקות והקרירות יותר של הקרקע.
התוצאה של תהליך זה היא יצירת צמח חזק יציב ועמיד הרבה יותר בפני תקופות יובש עתידיות בעונות הקיץ החמות של ארצנו.
יצירת התנאים המושלמים לצמיחה ארוכת טווח
הצלחה מוכחת בשתילה בתוך סביבה המכוסה בחומרי הגנה נשענת על דיוק בפרטים הקטנים והבנה עמוקה של צרכי המערכת האקולוגית שיצרתם סביב הבית.
הימנעות מוחלטת מערבוב שכבות, הקפדה יתרה על גובה שתילה נכון ויצירת טבעת הגנה פנויה סביב בסיס הצמח, הם עמודי התווך להשתלבות מהירה ונטולת תקלות.
אנו מזמינים אתכם לגשת אל שטח הגינה המיועד לשתילה, להכין את האדמה כראוי באמצעות הוספת חומרים משפרי קרקע איכותיים וליצור קשר טלפוני ללא התחייבות לקבלת הכוונה מקצועית על בחירת חומרי ההזנה והמצעים המתאימים ביותר לצמחים שלכם ולסוג הקרקע בחצר.
